title
לחצו להתקשרות:


קבלת צו הפטר בפשיטת רגל

הסיום האידיאלי של הליך פשיטת רגל או הליך פירוק חברה הוא קבלת צו הפטר. מדובר בצו הפוטר למעשה את החייב מכל החובות הקודמים שלו, שבגינם נפתחו כנגדו הליכי הוצאה לפועל. מבחינת החייב, מדובר למעשה בהזדמנות להתחיל חיים חדשים, נטולי חובות ונטולי משא כלכלי כבד. מבחינת הנושים, צו ההפטר סותם אל הגולל על התקוות שלהם לגבות את חובות העבר שלהם מהחייב. בשורות הבאות נעסוק בשלבים השונים לקראת מתן צו הפטר לחייב.

המקור למידע ברשת על שירותים בתחום ההוצל"פ

התאמת יועץ פיננסי מתאים לפי בקשה

דירוג ובקרה של יועצים פיננסים

מהותו של צו הפטר

צו הפטר ניתן על ידי בית משפט, מה שהופך אותו לבלתי ניתן לביטול. עם זאת, לפני מתן צו הפטר, עובר החייב מסלול הכולל מספר שלבים. המטרה של המסלול כאמור היא לנסות ולגבות מהחייב את כל מה שניתן לגבות, למעט נכסים המוגדרים כחיוניים. כמו כן, החוק מחייב בכל מקרה לאפשר לחייב לשמור על אורח חיים תקין ועל רמת הכנסה המאפשרת לו קיום בכבוד. נקודת המוצא לקבלת צו הפטר היא, שהחייב נקלע למשבר הכלכלי ולחובות שלא בטובתו. כיון שכך, מידת הרחמים מחייבת להעניק לו הזדמנות אמיתית לחזור לחיים רגילים. עם זאת, היה והוכח כי ההתנהלות של החייב לא התבצעה בתום לב, הוא עשוי להיתקל בסנקציות קשות שבית המשפט עלול לנקוט כנגדו.

השלבים בהליך קבלת צו הפטר

לפני פירוט השלבים לקראת קבלת הפטר, חייב להתקיים הליך פשיטת רגל. הגשת הבקשה לקבלת הפטר חייבת להתבצע על פי סדר מוגדר וידוע מראש. הליכי פשיטת רגל נידונים במאמרים נפרדים. אבל לצורך העניין כדאי להזכיר כי הליך פשיטת רגל וכן כינוס נכסים, נועדו לבחון את האפשרות של החייב להחזיר לנושים חלק גדול ככל האפשר מהחובות שלו כלפיהם דרך איחוד תיקים. ההפטר, לפיכך, הוא למעשה אקורד הסיום בהליכים הללו. עוד חשוב לציין כל לעיתים קרובות מדובר בהליכים מורכבים העשויים לקחת לא מעט זמן.

עוד חשוב לציין כאן כי באחוז קטן מהמקרים ניתן הפטר מייד לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל. מדובר במקרים שבהם ברור מעל לכל ספק כי החייב איננו יכול להחזיר ולו חלק מזערי מההתחייבויות שלו. בנוסף, השופט שהעניק את ההפטר חייב להשתכנע שמדובר במצב שהחייב נכנס אליו בתום לב. (ראו גם חקירת יכולת)

שלב ראשון – תנאים לקראת הגשת בקשה לקבלת צו הפטר: לפני הגשת הבקשה, חייבים להתקיים התנאים הבאים:

א' – מגיש הבקשה הוא חייב מוגבל באמצעים במשך ארבע השנים האחרונות לפחות. מי שמכריז על החייב כחייב מוגבל באמצעים הוא רשם ההוצאה לפועל.

ב' – סכום החובות הקיימים בהוצל"פ הינו לא יותר מאשר 800,000 ₪. מדובר על סך כל החובות של החייב – כולל משכנתא, מזונות, קנסות מנהליים או קנסות פליליים שהוטלו על החייב. חשוב להזכיר בהקשר הזה כי משכנתא, קנסות מנהליים או פליליים או דמי מזונות, הם סכומים שאינם ברי הפטר. המשמעות היא שהחייב יהיה מוכרח לשאת בהם בדרך זאת או אחרת, גם לאחר קבלת ההפטר. אם החובות של החייב עולים על הסכום כאמור, לא ניתן לקבל הפטר. המשמעות היא שהחייב יהיה מוכרח להגיע להסדרי חוב עם הנושים.

ג' – תשלום סדיר של צו החיוב בשלוש השנים האחרונות. עם הכרזתו של החייב כפושט רגל, הוא מחויב בתשלום חודשי. התשלום כאמור יועבר לחשבון אחד, ויתחלק בין כל הנושים. התשלום כולל אחוז מסוים מסך כל החובות של החייב. עם זאת, אם החייב איננו יכול לעמוד בתשלום, יקבע לו הרשם בהוצאה לפועל סכום חיוב המותאם ליכולות שלו. כך או כך, החייב צריך לעמוד בתשלומים שלוש שנים לפחות.

ד' – החייב שהגיש בקשה להפטר הוא "נקי" מהליכי פשיטת רגל חדשים, בנוסף לאלה שבגינם הוא מבקש לקבל הפטר. אף שהדרישה הזאת נראית במבט ראשון חסרת בסיס, הרי המציאות חזקה מכל דמיון. לא אחת קורה שחייב מסוים הוא "מסתבך סדרתי". כנגד חייב כזה תלויים ועומדים הליכי פשיטת רגל או הליכים שונים אחרים באותו עניין. חייב כזה לא יקבל בשום פנים ואופן הפטר, לא על החובות הקיימים ולא על תיקי פשיטת הרגל החדשים.

ה' – התנאי האחרון לקבלת הפטר הוא שאין לחייב נכסים כל שהם הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש. נכסים לצורך העניין יכולים להיות תכניות חיסכון / קרנות השתלמות, חלק הפיצויים בקרנות פנסיה, עסק פעיל, נכס דלא ניידי ועוד. לכאורה, גם הבית שבו מתגוררים החייב ובני משפחתו נחשב נכס. עם זאת, התנאים למימוש שלו הם כל כך מורכבים, עד שכמעט ולא קורה שהבית ימומש. עם זאת, אם הנכס שבו גר החייב הוא בעל ערך רב, הוא יימכר. במקביל יקבלו החייב ובני משפחתו מקום מתאים למגורים, על פי דרישות החוק.

שלב שני – הגשת בקשה לקבלת הפטר: השלב הבא לקראת קבלת הפטר הינו הגשת בקשה מצד החייב ללשכת ההוצל"פ שבה מתנהלים הדיונים בעניינו. הבקשה חייבת להיות מוגשת בצורה נכונה. כיון שמדובר בעניין רגיש, כדאי מאד להיעזר במומחים לדבר. אנשי המקצוע של המקור לפשיטת רגל מסייעים בכל ההליכים, כולל גם הגשת בקשה לקבלת צו הפטר.

שלב שלישי – פרסום הבקשה ברשומות יחד עם שליחת הודעה בנדון לכל הנושים של החייב. ישנם נהלים ברורים כיצד הדבר אמור להתבצע. עם זאת, מי שאמון על החלק הזה הוא הרשם בלשכת ההוצאה לפועל. כיון שכך, נקודת המוצא היא שההליך מתקיים כנדרש.

שלב רביעי – המתנה של 90 יום. תקופת ההמתנה נועדה לאפשר לנושים, כולם או חלקם, להגיש התנגדויות להענקת צו הפטר לחייב. ההתנגדויות חייבות להיות מנומקות ומלוות בהוכחות רבות ככל האפשר. כמוכן, רשאי הרשם בהוצאה לפועל להורות על חקירה מעמיקה של החייב.

שלב חמישי – דיון בבקשה, בנוכחות כל הצדדים: הדיון כאמור חייב להתקיים. מבחינת הנושים, זוהי ההזדמנות האחרונה להציג הוכחות שונות. המטרה העיקרית של הדיון, מבחינת הנושים, הינה להציג הוכחות לכך שלחייב ישנם נכסים, כספים או עסקים שלא הצהיר עליהם. אם אכן מתגלה שהנושים צודקים, הרי שהחייב עלול לשאת בעונש כבד. העונשים בעניין זה עלולים גם לכלול מאסר.

עם זאת, במקרה שלנושים אין הוכחות לקיום נכבים נוספים של החייב, הדיון הוא רק עניין רשמי. במקרים רבים הייצוג שלהם בדיון הוא מינורי. במקרים אחרים הם אפילו לא מגיעים לדיון, שהתוצאה שלו ידועה מראש.

שלב שישי – החלטת הרשם: בשלב הזה, אחרי כל הדיונים, ההודעות שנשלחו וההמתנה הארוכה, מחליט הרשם באשר למתן צו הפטר. אף שבמרבית המקרים ההחלטה כמעט מתבקשת, הרי שבמקרים מסוימים עלול הרשם שלא להעניק הפטר לחייב. מדובר במצבים שבהם משתכנע הרשם שהחייב לא פעל בתום לב. לחילופין, אם הרשם משתכנע שלחייב יש יכולת לפרוע עוד חלק כזה או אחר מהחובות. זאת, מבלי לגרוע מהחובה לשמור על זכויותיו החוקיות של החייב.

בכל השלבים לקראת קבלת צו הפטר, יכול החייב ואפילו צריך, להתייעץ עם גורמים מקצועיים. ההמלצה החד משמעית היא להסתייע בעורך דין לאורך כל התהליך. הדבר עשוי לחסוך בהוצאות ולשפר לאין ערוך את התוצאות הסופיות. אנשי המקצוע של המקור להוצאה לפועל ילוו אתכם מרגע יצירת הקשר ועד לביום המוצלח של התהליך. כדאי ליצור קשר כבר כעת, ואנו נחזור אליכם להמשך התהליך.